מורה לתופים - יעל כהן

בואו ללמוד תופים לתופף זו קודם כל חוויה. התנועה, הקצב, המוסיקה... כל אלו ועוד מספקים את החוויה ואת הרגשת הסיפוק שהנגינה בתופים נותנת. איך בעצם התחלתי ללמוד לתופף אני רוצה להיות מתופפת בלהקת קצב מקצועית כשאהיה גדולה"... אלו מילים שנאמרו מפי במסגרת תוכנית טלוויזיה ראשונה בה השתתפתי בגיל 13 הנקראת "עפיפונים". עשר דקות שלמות, על ילדה, מתופפת, דאז מצרך נדיר, ילדה כחולת עיניים מראשון לציון שמגיל מאד צעיר, שלוש לערך, כבר החזיקה זוג מקלות בידיה ואמרה : "אני רוצה לתופף!". ילדה שנעמדה מול הטלוויזיה וצפתה במורה הראשון שלה, אהרלה קמינסקי, הצביעה עליו ואמרה : "גם אני רוצה" . ומאותו הרגע אי אפשר היה להסיט אותה מדרך הסירים. ילדה קטנה, שתמיד היתה בערך בגודל סיר, בנתה במו ידיה ודמיונה מערכת תופים-סירים. כל חדר הילדים שלה היה ברובו מערכת אחת גדולה הבנויה מהמון סירים של אימא ומחבתות מהמטבח. בגיל 3 , בתור מתנה לרגל העלייה בשנה, ביקשה הילדה מערכת תופים במתנה. בתחילה כולם הסתכלו על הבקשה המוזרה בתדהמה וניסו לשכנע בכל מיני גירויים וצורות לרדת מהרעיון. אך הילדה העקשנית, שכבר אז ניכרה בה תכונה שוורית זו, לא ויתרה, המשיכה לנדנד ודבקה במטרה. אחרי שההורים ראו שאין מנוס, הלכו עם סבא וסבתא לחנות הצעצועים ושם קנו את מערכת התופים הראשונה שלי – מערכת תופים של ילדים לגיל 3.B מאותו הרגע הרומן הפך לממשי ומערכת התופים החדשה השתלבה לה למופת בין סירי המטבח והמחבתות. ילדה קטנה, במקום לשחק בבובות עם חברות, נסגרה לה בחדרה שעות ארוכות ועשתה לכולם חור בראש. חיפשה צלילים, חיפשה דברים לא מוכרים, הקשיבה לשירים וניסתה לעשות קצת מקצבים והכל בגיל כל-כך צעיר. אבל כמה אפשר לנסות לבד? עוד חודש? עוד חודשיים? עוד שנה? …ועברו להן עוד 4 שנים בהן הילדה עדיין מתמודדת לבדה עם המערכת והסירים ואז הגיעה הבקשה החדשה : "אני רוצה ללמוד תופים, אבל רק אצל אותו המתופף שראיתי כשהייתי קטנה…" . הוריי נדהמו למשמע הבקשה וניסו לשכנע בלימוד פסנתר במשך שנה : "חשובה התאוריה, מלודיה והרמוניה, את זה אין בתופים ולעומת זאת יש בקלידים…" . הילדה הקטנה ראתה שכבר אין ברירה ועשתה הסכם עם הוריה על לימודים של שנה.